ד"ש עם שיר עברי לחיזוק המורל
ד"ר יוסף פריאל מרצה לזמר עברי מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות, שולח לתלמידיו בכל שבוע שיר כבקשתם ומוסיף עליו מידע מאיר עיניים
מוזיקה מלווה את כולנו לאורך החיים - ברגעים משמחים, בנקודות ציון משמעותיות, וגם ברגעי משבר ומתח, בהם היא יכולה לספק נחמה. על מנת לחזק סטודנטים וסטודנטיות בבר-אילן במהלך המלחמה, יזם ד"ר יוסף פריאל, מרצה לזמר עברי מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר-אילן, פרויקט שבו הוא שולח לתלמידיו ולתלמידותיו בכל שבוע שיר עברי כבקשתם, ומוסיף עליו פרטי מידע מאירי עיניים. השיר שמופץ במייל ובפייסבוק מאפשר לסטודנטים להביע את רגשותיהם, לשתף, להתנחם במוזיקה, וגם ללמוד מהמידע הקשור לשיר.
ד"ר פריאל אומר כי הוא נמצא בקשר שוטף עם כ-500 סטודנטים וסטודנטיות. "מכיוון ששנת הלימודים מתעכבת, החלטתי ליצור איתם קשר שוטף סביב עולם התוכן של הזמר העברי. הזמנתי אותם לפנות אלי, לבקש הקדשה של שיר ולנמק את בחירותיהם. אחרי שאני מקבל את הבקשה, אני שולח את השיר, מוסיף רקע קצר על אודותיו, שולח למאות הסטודנטים ומשתף גם בדף הפייסבוק שלי".
יוזמתו של ד"ר פריאל עוררה עניין רב בקרב סטודנטים רבים שהמלחמה פגשה אותם במקומות שונים. "עד עתה קיבלתי בקשות מעשרות סטודנטים, חלקם כדי לבקש שיר, חלקם כדי להודות על התמיכה הרגשית שהפרויקט העניק להם. פנו אלי הורים למגויסים, נשים למגויסים, אחים לחטופים, חותנים שכולים ועוד סיפורים קשים מנשוא – שביקשו לשתף ולהקדיש שיר שמתחבר לסיפור שלהם".
ד"ר פריאל משתף לדוגמה את אחת הפניות שקיבל, שהפכה לד"ש עם שיר מספר 14:
"שמי יעקב, אני סטודנט שמשרת במילואים כלוחם. בשבת שבה הכול התחיל גויסתי, ומאז אני מגויס בצו 8. אני רוצה להקדיש לאשתי המדהימה את השיר 'הרדופים' של נתן יונתן בביצועו של שלמה ארצי. למיטב ידיעתי, נתן כתב את השיר על עצמו ועל הנעורים שלו, אך לאחר שבנו נהרג, קיבל השיר משמעות נוספת.
שלמה ארצי הלחין את השיר בזמן מלחמת לבנון השנייה והשיר הוכר כשיר שכול מאז. אני ואשתי נוהגים לשמוע יחד שירים בכל נסיעה משותפת מתוך רשימה של שירים ששנינו אוהבים. את השיר 'הרדופים' אנחנו אוהבים בעיקר בגלל השפה הגבוהה שלו ובמיוחד את השורות הבאות:
״לא נוסיפה עוד לנוע,
משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים,
מפרקים את הסלעים״
השימוש בלשון זכר למילה רוח אינו נפוץ בשפה העברית, והוא מעניין פה במיוחד.
אני מקדיש את השיר הזה למעין, אשתי, בתקווה שמשמעות המילה 'הרדופים' תחזור להיות רק עוד שיר שאנחנו שומעים יחד ושרים בנסיעות, ללא משמעויות נוספות.
בתקווה ובתפילה לימים רגועים יותר, ולחזרתם של לוחמינו ואזרחינו במהרה בשלום".
ד"ר פריאל שיתף את השיר ואת ההקדשה המרגשת לכלל הסטודנטים שלו, והוסיף:
"השיר 'הרדופים' הולחן ב-1982, 24 שנים לפני מלחמת לבנון השנייה, אבל כפי שכתבת, נתן יונתן עוסק בשכול ובעצב של החיים. את השיר הוא כתב ב-1958 בגיל 35, וכמו בשירים רבים נוספים, הוא רומז למוות ("הרדוף" בנדב"ר הצבאי הוא חלל, כידוע). למה עשה זאת יונתן? עניתי על כך במאמר שפרסמתי לפני שנה המסביר שליונתן רגשות אשם על אירוע משמעותי בנעוריו, ומאז הוא חיכה לרגע שייענש על כך, וכפי שכתבת יעקב 'אשר יגורתי בא לי', ובנו, ליאור, נפל ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים".