איל יונג

ב-7 באוקטובר, התעורר איל יונג ב-6:30 בבוקר, יחד עם אשתו וארבעת ילדיו, מרעשי ההפגזות בביתם שבקיבוץ עלומים שבדרום.

"נכנסו לממ"ד וחיכינו שהמטח ייגמר", הוא נזכר. כעבור כחצי שעה, כשהתברר שיש מחבלים בקיבוץ, יונג, סטודנט לתואר שני במחלקה למדעי המדינה למנהל מדיניות ציבורית במגמת צבא וביטחון בבר-אילן, היה בעברו חייל קרבי ומשרת כמ"פ טנקים במילואים.

הניסיון רב השנים שצבר כלוחם, היה חיוני ברגע הזה. "היו לי נשק וציוד בבית, לקחתי אותם, יצאתי, פגשתי חבר מכיתת הכוננות והתחלנו לסייר". לאחר דקות אחדות, פגש יונג לראשונה בזוועה, כשהבחין בעובדים זרים, חלקם הרוגים וחלקם פצועים. חברו של יונג החל לטפל בהם.

"בשלב מסוים זיהה החבר שהיה איתי תנועה חשודה", הוא משחזר, "הוא התחיל לירות לעבר המחבלים, כדי שיתרחקו מאזור הבתים, ונפצע. אני ועוד חבר הגענו אליו, החבר שלי פינה את הפצוע לבית אחות הקיבוץ, ואז ראיתי עוד מחבלים מבצעים תנועה לעבר הקיבוץ. כשהחבר שפינה את הפצוע חזר אלי, החלטנו לדלג למקום ששולט על כיוון ההגעה שלהם ולנסות להרחיק אותם מהבתים. לאחר שנתקלנו מטווח קצר במחבל, החבר שלי נפצע ברגל ואני נפצעתי בפנים. יריתי חזרה במחבל, ולאחר שהוא נפל, נפגעתי שוב, הפעם בצורה קשה יותר".

תוך זמן קצר, חברים אחרים מכיתת הכוננות הגיעו למקום, וחיסלו את המחבלים. יונג, בהכרה מלאה, הצליח להתרומם בקושי רב, ובסיוע חבריו, פונה לבית אחות הקיבוץ. "היא התחילה לטפל בי. מנהל החמ"ל, חובש בהכשרתו, הגיע עם בלון חמצן, והם ניסו לייצב אותי. מצבי לא היה טוב, ובעלה של האחות החליט לקחת סיכון ולפנות אותי ברכב. הם הורידו את הכיסאות, השכיבו אותי על הרצפה, החזקתי בכוח בתפס של החגורה, וניסיתי לא לאבד הכרה", הוא מספר.

הרכב, ובו יונג הפצוע, החל בנסיעה במהירות מטורפת, באזור הקרבות, תוך ניסיון להימנע מירי. בסופו של דבר, הגיע הרכב לנתיבות, משם נלקח יונג באמבולנס ל"סורוקה". "ברגע שהגעתי למיון איבדתי הכרה. עברתי ניתוח חירום והרופאים הצליחו להציל את חיי", הוא מספר.

מאז אותו יום נורא, עבר יונג סדרת ניתוחים והחל בתהליך שיקום. הוא סובל מפגיעה קשה בצלעות, מחור בריאה, מפציעה בכתף, ומרסיסים במקומות שונים. "אני מקבל טיפול מצוין, וגם תמיכה נפשית. יחסית, אני במקום טוב ומודה לכולם מעומק הלב על התמיכה ועל העזרה", הוא מסכם.

קרן סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות בחזית
חמשת אלפים סטודנטיות וסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן מגויסים למלחמה. בר-אילן הקימה למענם קרן לסיוע כלכלי וכעת אנחנו זקוקים לתרומות שלכם כדי שנוכל לתמוך בהם ולהבטיח את עתידם. הם זקוקים לתמיכתנו כדי להתפנות פיזית ונפשית להילחם בחזית, וכולנו הגב שלהם!
לתמיכה בסטודנטים ובסטודנטיות המשרתים בחזית