טיפול במחלת "ילדי הבועה" באמצעות קריספר

מחקר פורץ דרך מציע אסטרטגיה חדשנית לריפוי גנטי של מחלת הסקיד – SCID (מחלת ילדי הבועה). את המחקר מוביל ד"ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ורופאים בכירים מהמרכז הרפואי שיבא, תל-השומר.

SCID היא קבוצת מחלות המכונות "כשל חיסוני משולב חמור". מחלות אלה מתאפיינות בכשל בהתפתחות תאי דם לבנים, לימפוציטים מסוג T, שמוביל לפגיעה קשה ביכולת מערכת החיסון להגיב למעוררי מחלות שונים. חלק ממחלות SCID מתאפיינות בפגיעה גם בתאי ה-B, וחלקן גם בפגיעה בתאי ההרג הטבעיים (NK). אחד מהאמצעים שננקטו בעבר כדי להגן על ילדים אלה מלחלות, הוא גידולם בתוך בועה אטומה בפני חיידקים ומעוררי מחלות אחרים, מה שהוביל לכינוי "מחלת ילדי הבועה".

הטיפול המקובל במחלות אלה מבוסס על השתלת מח עצם. במקרים של התאמה גנטית מלאה בין החולה לבין התורם, טיפולים אלה יעילים בכ-90% מהמקרים. במקרים של התאמה גנטית חלקית, פוחתים סיכויי ההצלחה ל-60%–80%.

במחקר הנוכחי, נבחנה אחת מחלופות הטיפול המתקדמות ביותר לצורך טיפול ב-SCID: הנדסה גנטית של תאי-האב של מערכת הדם של החולה עצמו, על מנת לתקן את הקוד הגנטי ולרפא את המחלה. במקרה זה, התורם הוא האדם עצמו, ועל כן פוחתים משמעותית הסיכונים.

כיום, מוכרים למדע יותר מ-20 פגמים גנטיים שעלולים לגרום למחלות SCID. במחקר זה, התמקדו החוקרים בפגם גנטי אחד, הנגרם ממוטציה בגנים מסוג RAG2. כדי לבצע את העריכה הגנטית, יש להחליף את המקטע הפגום ב-DNA במקטע חדש ותקין. לצורך כך, היה על החוקרים לבצע חיתוך של גדיל ה-DNA במיקום שבו קיים הפגם, ולהחליפו במקטע מתוקן, באמצעות טכנולוגיית הקריספר.

החוקרים הצליחו לתקן את גן ה-RAG2 בתאי-אב של מערכת החיסון שנלקחו מחולה ספציפי. בהתאם להשערתם, הוכיחו החוקרים כי תאים שבהם הוחלף המקטע הפגום שגרם להם שלא לפתח תאי T, במקטע חדש ותקין, אפשרו לתא החולה לפתח תאי T.

הטכנולוגיה עדיין אינה נמצאת בשימוש קליני, שכן התאים שתוקנו טרם הוחזרו בפועל לגוף. אך בשנים הקרובות, מקווים המדענים, תוכל טכנולוגיית קריספר לשמש לריפוי יעיל ובטוח של מחלת הסקיד. כמו כן, המחקר פותח את הדלת לקידום טיפולים דומים גם למחלות דם תורשתיות אחרות.

תחום הטיפול הגנטי והתאי, שנמצא בחזית המחקר הרפואי, יעמוד במרכז מפגש של האגודה הישראלית לטיפול גנטי ותאי (ISGCT 2023), שייערך ב-3.7 בבר-אילן. בכנס יתארח פרופסור מתיו פורטאוס מאוניברסיטת סטנפורד כדובר המרכזי. לכל הפרטים בקישור

לתוכניות הלימוד בפקולטה למדעי החיים