חקלאות נקייה מרעלים ובשר מלאכותי

מרכז "אנבוקס" ליזמות מבוססת מחקר באוניברסיטת בר-אילן מצמיח חברות הזנק המדגימות כיצד ניתן להפוך מדע לפתרון עסקי לבעיות בוערות. בימים אלה מטפח המרכז שני מיזמים ידידותיים לסביבה: מיזם המדייק ומייעל שימוש בחומרי הדברה בחקלאות, ומיזם המציג חידוש טעים בתחום הבשר המלאכותי.

"דריפטסנס" לחקלאות נקייה, בריאה ויעילה יותר
חברת "דריפטסנס" עוסקת בדיוק בריסוס ובצמצום רחף של תכשירי הדברה וחומרים אחרים המיושמים בחקלאות. הפתרון שדריפטסנס מציגה מתבסס על חישובים ומציאת עיתוי מיטבי לטיפול בצמח. זהו פתרון יעיל שעלותו נמוכה לאין ערוך מכל פתרון אחר. מייסדי החברה הם ד"ר לכימיה אלעד סגל, עם התמחות בחיישנים לחומרי הדברה; ד"ר רן שאולי, שעסק בתקינה בשירותים להגנת הצומח ומשמש כחוקר חברה וסביבה באסיה; וד"ר פבל קונין, מומחה למידול, חיזוי וחישה מרחוק.

חומרי הדברה מתפזרים בסביבה כטיפות בעת הריסוס או אחריו בנידוף. הערכות זהירות ליעילות הריסוסים בחקלאות מראות של-75% לפחות מהחומר אובד ואינו מגיע ליעדו. הנזקים קצרי הטווח של ריסוס בלתי מדויק מתבטאים בהוצאות עודפות על חומרים, שעות מנוע ושעות אדם. נוסף על כך חלק מהחומרים, כדוגמת קוטלי עשבים, משפיעים מיידית על גידולים רגישים סמוכים ופוגעים בצמח, תנובתו ותפקודו. בטווח הארוך נגרמת פגיעה בסביבה ובמגוון הביולוגי, כולל בחרקים מאביקים החיוניים לחקלאות. מעבר לכך, יצרני חומרי ההדברה מודעים לשחיקת יעילותם של חומרי ההדברה אל מול עליית העמידות של מזיקים, תהליך שמואץ מאוד עקב שינויי האקלים. הפתרון של "דריפטסנס" מציע לחקלאים בכל ענפי הצומח חיסכון מידי וניכר בעלות התשומות, שכבר נוסה בהצלחה על ידי חברות חקלאיות גדולות בעולם ובישראל, והוא משלים פתרונות אחרים בתחום ניטור המזיקים. ניטור רציף עם זיהוי מדויק של החומר המרוסס עדיין אינו בנמצא, וכל בדיקה של הימצאות חומרים בשדה או ברקמת הצמח מחייבת נטילת דוגמאות וניתוח מעבדתי בעלות גבוהה. מידול חדשני כמו זה של "דריפטסנס" יכול לסייע בניהול סיכונים ושיפור יעילות הטיפול בשלבים התחלתיים.

"מלאנתה" – בשר חלופי לעולם בריא יותר
חברת "מלאנתה" מפתחת נתחי בשר תחליפיים העשויים להשתוות לנתחים מן החי מבחינת נראות, טעם, מרקם ומחיר. תעשיית הבשר המסורתית אחראית לנזקים סביבתיים רבים, שאחד מהם הוא פליטת גזי חממה המשפיעים באופן ישיר על שינוי האקלים. מעבר לכך, תעשיית הבשר כרוכה בזיהום מקורות מים וכריתת יערות; ושימוש מוגבר באנטיביוטיקה בתעשייה זו מוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מנגד, גידול האוכלוסייה האנושית והעלייה ברמת החיים מובילים להגברת הדרישה לחלבון מן החי (גידול שנתי של כ-2.7%) המובילה בתורה להגברת הנזקים לסביבה.

בשנים האחרונות נראית עלייה במודעות לסביבה ולשינויי האקלים ועמה גוברת הדרישה לחלופות למוצרי בשר מסורתיים. כ60% מהמכירות בשוק הבשר הסטנדרטי הם של נתחים שלמים, ואילו רק 40% הם של מוצרי בשר טחון. מאידך, חברות תחליפי הבשר הצמחיים מייצרות כיום באופן מסחרי רק תחליפים לבשר טחון ונגזרותיו כגון המבורגרים, נקניקיות וקבב. ההבדל בין שווקים אלו נובע מהאתגר הטכנולוגי של ייצור נתחים אלטרנטיביים. בעוד שהשוק המסורתי מקבל את מרקם הבשר מהחיה, נתחי בשר חליפי דורשים הרכבה של רכיבים דמויי שריר, שומן ודם בתצורות טבעיות. הגישות המפותחות כיום להרכבת הנתחים האלטרנטיביים מבוססות לרוב על עולם ההדפסות בדו-ממד או בתלת-ממד. אולם, קצב הייצור ועלותו, אמינות התהליך ונראות התוצרים אינם עונים על הדרישות מייצור תעשייתי.

חברת Malanta מתבססת על טכנולוגיה שפותחה במעבדה להכוונת חומרים של פרופ' חגי שפייזמן, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, והוגשה כפטנט יחד עם שותפו ד"ר אודי גרינברג. טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור נתחים אלטרנטיביים בקצב המוני העומד בסטנדרטים תעשייתיים עם דגש על נראות הנתח ומרקמו, ובתוספת עלות מזערית. הטכנולוגיה אינה סובלת מהמגבלות של השיטות הקיימות בזכות יכולת שליטה בזרימת מגוון חומרים יחד. Malanta, בליווי עסקי של "אנבוקס," סיכמה לאחרונה על פיתוח משותף של סטייקים מהצומח עם חברה מובילה בתחום המזון. היעד הוא יצירת נתחים צמחיים המשתווים לנתחים מהחי הן באיכותם והן במחירם. בעתיד, טכנולוגיה זו תוכל לשמש אף ליצירת נתחים מבוססי בשר מתורבת. מלאנתה תגדיל את מגוון המוצרים האלטרנטיביים ובכך תתרום לצמצום צריכת הבשר מבעלי חיים ולעולם טוב ובריא יותר.