הלני המלכה בירושלים

אתר קברי המלכים בירושלים אינו מוכר לרבים. הוא נמצא מצפון לשער שכם, נראה סגור ושלט בצרפתית שנמצא שם אומר, "קברי המלכים". זהו קברה של הלני מחדייב, הלני המלכה.

קברי המלכים, שהיו יוצאי דופן ביופיים, מתוארים אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו והגיאוגרף היווני פוזניאס, בכתבים מלפני 2,000 שנה, לפני חורבן ירושלים. בכרך 20 של "קדמוניות היהודים" עוצר בן מתתיהו את נרטיב החורבן של עם ישראל כדי לספר על המלכה מחדייב, כורדיסטן של ימינו. בשנות ה-40 של המאה הראשונה, הלני, אשת המלך מונבז, הייתה בהיריון. המלך הניח ידיים על בטן המלכה ושמע קול שאמר: אל תתקרב יותר מדי כי מהבטן יצא אדם מיוחד מאוד. לימים, יורש העצר, שגדל הרחק מהארמון, נחשף ליהדות והתקרב אליה, אך לא התגייר.

עם מות מונבז, איזטס צריך לשוב לארמון ולרשת את המלוכה. אז הוא מספר להלני על קרבתו ליהדות. האם שמחה מאחר שגם היא עצמה התקרבה ליהדות ואף התגיירה. האם גם על איזטס להתגייר? חנניה, שממנו למד איזטס יהדות, יעץ למלך החדש לא לעבור ברית מילה אלא רק להישאר קרוב ליהדות, מאחר שהמילה היא מנהג זר למורשתו. אולם אלעזר, יהודי אחר בסביבתו של איזטס, אומר לו, שאם הוא רוצה להיות יהודי, הוא חייב לעבור ברית מילה. כך היה.

הלני ואיזטס הגיורים הגיעו לירושלים. בתקופה זאת היה רעב בעיר והלני, שנודעה באהבתה האינסופית לירושלים, הביאה לשם אוניות מלאות מזון ממצרים וקפריסין, כדי להאכיל את התושבים הרעבים. היא אף בונה לעצמה ארמון ליד בית המקדש ומערת קבורה שבה תיטמן במותה. עדות לחותמה של הלני על ירושלים היא אזכורה לא רק בכתביו של בן מתתיהו, אלא גם אזכורה בתלמוד, המספר שהלני הביאה מתנות לבית המקדש. מדובר, כזכור, באישה זרה, ואף-על-פי-כן השפעתה על העיר הייתה רבה ומוערכת.

כאמור, הלני רצתה להיטמן בעיר שכה אהבה, אך הסרקופגים שלה ושל בנה נמצאים דווקא במוזיאון הלובר בפריז, לאחר שהוברחו לשם מירושלים על ידי ארכיאולוג צרפתי שחפר במאה ה-19 במערת המלכים.