מה ניתן ללמוד על תקשורת אנושית מתזמורת כנרים
מחקרו של פרופ' מוטי פרידמן מהפקולטה להנדסה חושף כיצד חברה אנושית מתמודדת עם משברים, באמצעות ניסוי ייחודי המשלב כינורות, אוזניות ומדע
דמיינו לעצמכם חדר גדול, מחולק למתחמים קטנים. בכל מתחם יושב כנר, מצויד בכינור חשמלי ואוזניות. הכנרים אינם רואים זה את זה, אך הם יכולים לשמוע את נגינתם של חלק מעמיתיהם דרך האוזניות. ההנחיה שקיבלו פשוטה: "נגנו יחד בתיאום מושלם". אך מה שנראה כמו שיעור נגינה מתוחכם, היה למעשה ניסוי מדעי פורץ דרך.
לבנות רשת אנושית מ-16 כינורות
פרופ' מוטי פרידמן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם שותפיו למחקר - פרופ' ניר דוידסון ממכון ויצמן למדע וד"ר אלעד שניידרמן מהטכניון, יצרו מערך ניסוי ייחודי שהפך קבוצה של 16 כנרים לצמתים ברשת אנושית חיה. באמצעות שליטה בעוצמת הקול, בקישוריות בין הנגנים, ובזמן ההשהיה בין הנגינה לשמיעה, הצליחו החוקרים לדמות מצבי משבר ולבחון כיצד הרשת האנושית מגיבה אליהם.
להישאר, להסתגל או לפרוש: שלוש דרכים להתמודדות עם משבר
כשהחוקרים האריכו את ההשהיות בנגינה, התגלו שלוש דרכי התמודדות שונות לחלוטין. חלק מהכנרים התעקשו להמשיך בקצב שלהם, כמו אותם אנשים שבזמן משבר ממשיכים בשגרת חייהם כרגיל. אחרים ניסו להסתגל למצב החדש על ידי האטה דרמטית של קצב נגינתם. אך ההפתעה הגדולה הגיעה מהקבוצה השלישית - אלה שבחרו פשוט להפסיק לנגן.
כשנמלים וכנרים מלמדים אותנו על הישרדות
"זה מזכיר לי את התנהגות הנמלים," מסביר פרופ' פרידמן בחיוך. "כשנמלים מחפשות מזון, חלקן עוזבות את השיירה המרכזית כדי לחפש נתיבים חדשים. מה שנראה תחילה כמו כישלון, מתברר לעתים כפריצת דרך." כך גם בניסוי - דווקא הפרישה של כמה מהכנרים אפשרה לשאר הרשת למצוא איזון חדש ביתר קלות.
מה שנראה כנטישה עשוי להיות המפתח להתאוששות
המחקר הזה הוא הרבה יותר מניסוי מעניין במעבדה. לדברי פרופ' פרידמן הוא מספק לנו תובנות עמוקות על האופן שבו חברות אנושיות מתמודדות עם משברים. בעידן של שינויי אקלים, מגפות עולמיות ואתגרים חברתיים מורכבים, הבנה זו היא קריטית. המחקר מראה שלעתים, מה שנראה כמו כישלון או נטישה, עשוי להיות דווקא המפתח להתאוששות של המערכת כולה.
המחקר הבא: איך צצים המנהיגים ברשתות החברתיות
בעקבות התוצאות שהתקבלו, החוקרים מתכננים כעת את המשכו של המחקר: כיצד מנהיגים טבעיים צצים בתוך רשתות חברתיות, וכיצד רשתות משתנות לאורך זמן. "כל תגלית מובילה לשאלות חדשות," אומר פרופ' פרידמן. "אנחנו רק בתחילת המסע להבנת האופן שבו חברות אנושיות מתארגנות מחדש אחרי משבר."
הניסוי הייחודי הזה, שמשלב בין אמנות למדע, בין מוזיקה לפיזיקה, מוכיח שלעתים התשובות לשאלות העמוקות ביותר על החברה האנושית מגיעות מהמקומות המפתיעים ביותר. ואולי זו בדיוק הנקודה - שכדי להבין את המורכבות של החברה האנושית, עלינו להיות פתוחים לחשוב מחוץ לקופסה, או במקרה הזה - מחוץ לתיבת התהודה.