ננו-חלקיקים מייעלים את המלחמה בסרטן

תאי הרג המצויים באופן טבעי במערכת החיסונית בגוף האדם, נלחמים בתאי סרטן ובזיהומים אך עלולים לאבד מכושר התפקוד שלהם בסביבה של גידולים סרטניים. מחקר מעורר תקווה של פרופ' מירה ברדה-סעד וצוותה מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מצא מה מתיש את תאי ההרג הללו וכיצד אפשר להשיב אותם לפעילות יעילה ולמאבק בסרטן.

בשנים האחרונות נעשה שימוש מוגבר בגישה האימונותרפית (חיסונית) לטיפול בסרטן ובין היתר נעשה שימוש באסטרטגיית Chimeric Antigen Receptor, שבה תאים של המטופל מבודדים מגופם, נשלחים למעבדה ועוברים הנדסה גנטית כדי שילחמו בתאים הסרטניים ביתר שאת לאחר השבתם לגוף החולה. אולם, לאחרונה הובן שתאי הרג טבעיים המטופלים באורח זה הופכים לעיתים למותשים בסביבת הגידול הסרטני ולכן אינם פעילים ביעילות גבוהה. המחקר בהובלתה של פרופ' ברדה-סעד גילה מה גורם להתשת תאי ההרג וגם זיהה, באמצעות שימוש בננו-חלקיקים, דרך להחזיר להם את החיוניות בסביבת הגידול הסרטני, ללא צורך בבידוד מהגוף.

תאי הרג טבעיים חיוניים למערכת החיסון מאחר שהם מזהים גורמים מחוללי מחלה, ללא היכרות מוקדמת (סנסיטיזציה) ותורמים לשליטה ובקרה של מערכת החיסון בזיהומים נגיפיים ותאים סרטניים. אולם, בתהליך הלמידה החיסוני, חלק משמעותי מתאי ההרג הטבעיים אינם מקבלים אותות מולקולריים מאוזנים והופכים לתאים לא-תפקודיים, שאינם פועלים נגד התאים סרטניים או הנגיפים. 

האירועים המולקולריים המובילים לירידה בתפקוד תאי ההרג, מתרחשים במהלך ההכשרה שלהם במערכת החיסונית או בסביבת הגידול הסרטני. תהליכי התשה אלה לא אופיינו לעומק עד כה. קבוצתה של פרופ' ברדה-סעד אפיינה את הגנוטיפ (הביטוי הגנטי) של התאים המותשים וגם זיהתה שני גורמים מווסתים שליליים: אנזים בשם DGK alpha ופקטור השעתוק הגנטי Egr2, שאחראים על המצב. 

ניסויים בתרבית רקמה תלת-ממדית במעבדה ובעכברים כחיות מודל נושאות גידול הראה שננו-חלקיקים, המשמשים כפלטפורמה להחדרת תרופות, עשויים לתכנת מחדש את אוכלוסיית תאי ההרג המותשים. לאחר שקבוצת המחקר החדירה ננו-חלקיקים המשתיקים את שני המווסתים השליליים, תאי ההרג חזרו לתפקודם התקין וקטלו ביעילות תאי סרטן. ממצאים אלה התקבלו בחיות מודל נושאות סרטן לבלב שנחשב לתוקפני. לגישה זאת עשויה להיות תרומה לפיתוח טיפולים נגד גידולים באסטרטגיה אימונותרפית.

לאור חדשנות הממצאים, המחקר פורסם כמאמר השער בכתב העת המדעי The EMBO Journal  בתחום הביולוגיה המולקולרית. לקריאת המאמר

לתוכניות הלימוד בפקולטה למדעי החיים

ללימודי תואר ראשון בפקולטה למדעי החיים>>>