בירה שהופקה משמרים בני אלפי שנים

שילוב של אהבת בירה והיסטוריה, הוביל לפרויקט שבו חוקרים הצליחו לייצר בירה עם שמרים שהופקו מכלים בני אלפי שנים. הפרויקט התבסס על מחקר בו היה שותף פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן, לצד חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב ומרשות העתיקות.

בבסיס המחקר עמדו שמרים שהתגלו בכלי חרס קדומים. לאחר שהחוקרים פרופ' רונן חזן ופרופ' מיכאל קלוטשטיין - מיקרוביולוגים מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, הוכיחו שניתן לבודד אותם, ארכאולוגים מרחבי הארץ אספו כלי חרס שונים שזוהו ככלי בירה ויין דבש עתיקים. הכלים מתוארכים לתקופות שונות בהיסטוריה -משנת 3,100 לפני הספירה ועד למאה ה-4 לפני הספירה. הם נלקחו מאתרים שונים כמו עין-בשור שבנגב, חפירות ברחוב המסגר בתל-אביב והחפירות האוניברסיטאיות בתל צפית וברמת רחל.

בעת העתיקה, בירה הייתה משקה נפוץ במקומות רבים ברחבי העולם וגם באזורנו. עדויות קדומות לתעשייה נרחבת של הבירה, התגלו במסופוטמיה ובמצרים העתיקה, כבר באלף ה-4 לפני הספירה. הבירה נחשבה למרכיב תזונה משמעותי, ששתו גברים, נשים ואפילו ילדים. כמו כן, היא שימשה למטרות דת ופולחן, ואפילו לריפוי.

בחודשים האחרונים, לאחר שנים של מחקר ופיתוח, הושקה על ידי מבשלת שקמה "המשתה" - בירה, המיוצרת מהשמרים העתיקים. מקורה של הבירה הוא בפך בירה פלשתי מתל צפית, שהפיק בירה טובה שזכתה לשבחים. "המשתה" היא בירה בסגנון אייל בלגי, המכילה שילוב של הרכב לתתים, בהם לתת השעורה הישראלי, וכן זני כשות קלאסיים. טעמה של הבירה קרמלי, עם מרירות קלה וגוף מלא, והיא מכילה 4.7% אלכוהול.

כעת מקווים החוקרים להמשיך לשחזר באמצעות השיטה הייחודית טעמים קדומים מתרבויות שונות בנות אלפי שנים. 

רוצים ללמוד עוד על הנושא? תערוכת "המשתה" של האוצרת נורית גושן נפתחה במוזיאון ישראל בירושלים ב-24/05, ומציגה לראווה את תרבות המשתה לאורך ההיסטוריה. מוצגות בה דוגמאות ארכיאולוגיות נדירות לתרבות זו - בהן כלי הגשה, דימויי משתה עתיקים, כתובות מלכותיות ואף מתכונים קדומים, לצד יצירות אמנות ופריטים בני זמננו.