בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

אנחנו רגילים לראות את הגיבורים בסרטי האקשן רצים, קופצים ונחבלים ומתאוששים במהרה אך המציאות מורכבת יותר. פגיעות ראש חמורות יכולות להיות בעלות השפעות בלתי הפיכות על המח וההתנהגות. פרופ׳ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה מסביר מהי חבלה מוחית? באילו אוכלוסיות היא נפוצה יותר? ומה הן אפשרוית השיקום השונות.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat">⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠</a>

מה ניתן ללמוד מהממצאים שהתגלו במערות הקבורה על תרבותם של החיים? ראיון עם פרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה על הקבורה בתקופת בית שני.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat">⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠</a>

האם מאחורי כל קיסר מצליח, עומדת אישה חזקה וחכמה לא פחות? את הפרק השישי והאחרון בסדרה על שושלות הקיסרים ברומא העתיקה, מייחדת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, למי שמשכו בחוטים, והניעו מהלכים אסטרטגיים מאחורי הקלעים בחצר הקיסרית. בפרק זה היא מתארת את השפעת נשות החצר היוליו-קלאודית, באמצעות 3 דוגמאות מייצגות - הבת והנכדה, הרעייה המכובדת והפילגש.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

הקיסרים רוממו את רומא לדרגת אימפריה, אבל הם גם אלה שהפילו אותה. בפרק החמישי בסדרה על קיסרי רומא העתיקה, מתמקדת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, בשושלת הסוורית, ומספרת כיצד התנהלותם של קומודוס, סוורוס, קרקלה, גטה, אלגבל וסוורוס אלכסנדר הובילה לנפילתה של האימפריה הרומית.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

כיצד התפתחו האשמות כנגד יהודים בימי הביניים? באיזה אופן הן היו קשורות למגפות ולשינויים פוליטיים? ד"ר צפריר ברזלי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מנתח את מקרי האשמות היהודים והמצורעים בעוון הרעלת בארות בתקופת ימי הביניים, ומותח קשר בין המגפה השחורה ובין הופעת ההאשמות הללו באותה התקופה.
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

עוד בימי הביניים תרגלו תושבי הערים ריחוק חברתי בתקופת המגפות, והיו בורחים לכפרים. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על ההתמודדות עם מגפות מימי הביניים ועל השתקפותן במקורות היהודיים
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

בפרק השני בסדרה מתארת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, את עלילותיה של שושלת הקיסרים הראשונה -השושלת היוליו-קלאודית. היא מתייחסת לשאלה האם טיבריוס, קליגולה, קלאודיוס ונרון, היו קיסרים טובים? ולמי?
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מי היו הקיסרים ששלטו ברומא בתקופה בה האימפריה הרומית שגשגה יותר מכל? בפרק הרביעי בסדרה, ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, מציגה את 5 הקיסרים הטובים - נרווה ,טריאנוס, הדריאנוס, אנטינואוס ואורליוס, ומתארת כיצד תרמו הכישורים האישיים שלהם להצלחתה של האימפריה הרומית.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מתי החלו לבצבץ סימנים של אנטישמיות בטקסטים עתיקים? איך הם השפיעו על יחסי השכנות בין היוונים ליהודים בעת העתיקה? ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות עם ישראל, חוזרת אחורה לספרות יוונית המתארת את אירועי יציאת מצרים, ומסבירה כיצד הובילו המילים במקורות הקדומים למעשים, ומה ניתן ללמוד מכך על האנטישמיות המודרנית.

בעת העתיקה, סחר בעבדים היה תופעה מקובלת ולגיטימית. ממש כמו כל סחורה אחרת, העבדים היו חסרי שיוך וזהות. ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספרת על המעורבות היהודית בסחר העבדים וכיצד תנועת העבדים השפיעה על גלות היהודים.

מצד אחד מילים הם הבסיס לכל תקשורת ולכל פעולה שלנו בעולם, ומצד שני יש יאמרו שזה פלא שאנו בכלל מבינים אחד את השני. ד״ר דורית למברגר מהתוכנית לפרשנות ותרבות תסביר איך בכלל נוצרת הבנה דרך מילים, אבל גם, איך המילים שלנו פועלות במרחב הממשי ויוצרות מציאות. מראיין: ד"ר אסף אוזן

האם המירוץ אחר פיתוחים טכנולוגיים הופך אותנו ליותר חופשיים ומאושרים או שמא ליותר תלותיים והרבה יותר מודאגים? ד"ר אלה קליק מהתוכנית לפרשנות ותרבות עוסקת בשאלה - לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו? מראיין: ד״ר אסף אוזן
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>