בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

איך עובר מתפתח להיות זכר או נקבה ומה קורה במקרים שההתפתחות אינה תקינה? עם ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים

התפתחות מינית שונה הוא נושא המלווה בהסתרה ובושה שמקורן בדעות קדומות. ד"ר לימור מעודד דנון מהפקולטה לרפואה, מסבירה מהי התפתחות מינית שונה, ודנה בקונפליקטים הנוגעים לדרכי הטיפול בה.

מה אנחנו באמת אהבים או שונאים? איך מודדים את כמות הרגש שאנו חשים? ד"ר חנה קרן מהפקולטה לרפואה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסבירה את הפער הקיים בין מחקרי הרפואה הפיזיולוגית לבין המחקרים העוסקים ברפואת הנפש. בנוסף היא מדגימה באמצעות הניסויים במעבדתה כיצד ניתן להשתמש בכלים חישוביים בכדי להעניק ערך כמותי אובייקטיבי לרגשות.
<a href="⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

איך ניתן להנדס את מערכת החיסון של חולי הסרטן ולרתום אותה כדי לפגוע בצורה ממוקדת בתאים הסרטניים ולהביא לריפוי? פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים מדווח מחזית המחקר בתחום האימונותרפיה

מהי מחלת הסוכרת וכיצד היא גדלה לממדי מגפה בעולם המערבי במאה האחרונה? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מתאר את הגורמים למחלת הסוכרת והסיבוכים הכרוכים בה. בנוסף, הוא מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שעשויים להביא למיגור המחלה.

האם חשבתם פעם על צורתן של טיפות המים? ידוע שהן מחודדות בחלקן העליון ועגולות בחלקן התחתון. פרופ' אלי סלוצקין מהמחלקה לכימיה, גילה כי ניתן לייצר טיפות בצורת משולשים או מגן דוד, ואף להשתמש ביכולת זו בפיתוחים ננוטכנולוגיים, בתעשיית התרופות ובתעשיית הנפט.

כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות הדימות כדי לאבחן מחלות סרטן ולטפל בהן
מהם כלי הדימות שבאמצעותם ניתן לגלות סרטן, וכיצד ניתן לשפר אותם? פרופ' שרון רוטשטיין מהמחלקה לכימיה מתארת את טכנולוגיות הדימות המצויות בשימוש הרפואה בימינו, ומסבירה כיצד המעבדה שהיא עומדת בראשה מפתחת דרך חדשה לזיהוי וטיפול במחלות הסרטן באמצעות נחושת. פיתוח זה מוגן בפטנט שנרשם על ידי ביראד- חברה למחקר ופיתוח.
<a href="⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

כדי להתגבר על המחלות האוטואימוניות ולפתח תרופות חדישות, משתמש המדע בידע שנצבר בתחום ההנדסה הגנטית. פרופ' ירדן טשיל מהמחלקה לכימיה מסביר את הביולוגיה של התרופות ברמה המולקולרית ואת הקשר בין שושנת ים בקריביים ובין תרופה לטרשת נפוצה.

הפילוסוף בן המאה ה-17, ברוך שפינוזה, ביקר את היהדות והפנה לה עורף ועל כך הוחרם. תרומתו החשובה ליהדות הלכה והתגלתה רק בחלוף השנים. בן לנדאו מהמחלקה לפילוסופיה יהודית, מספר על שפינוזה ועל השפעתו הנמשכת גם היום.
לפרקים נוספים הורידו חינם את אפליקציית בר-דעת >>
<a href="https://www.youtube.com/redirect?event=video_description&redir_token=QUFFLUhqbEtzSmJLaUwzLWVRb2RadGdNYk53R295VXIwZ3xBQ3Jtc0tsYkgzWGVHS1NmYXN0YXpqLW9FX19nekNKUnNEQzZsSlhDZ3gwYTBreXBKYnhQSlpjM3BUaGJOMFVhMmRkTmdVeFVPelMwOTNJdEo4dTFDdkJjUmt3M2NnMTFwRmczMG9sMkY0MmVaQWR2bkNveE1jdw&q=https%3A%2F%2Fgo.onelink.me%2FLJ1H%2F262773c%E2%80%8B" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">https://go.onelink.me/LJ1H/262773c</a>

המחקר המדעי יודע לעשות שימוש בתאי גזע כדי לרפא מחלות שונות. ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים מדברת על השימוש בתאי גזע בריפוי עקרות.
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

מדוע המדענים מתקשים למצוא תרופה לסרטן המוח - גליאובלסטומה, שאחוזי ההחלמה ממנו הם פחות מאחוז אחד? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מציג את סוג הסרטן הקטלני, ומסביר כיצד המחקר בתחום זה יכול להוביל לייצור תרופה לריפוי המחלה.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

חיידקים, פטריות, נגיפים, טפילים, או מיקרוביום בשמם המדעי, משפיעים על השמנה, מצבי רוח והיבטים נוספים בחיינו. ד"ר שי בל מהפקולטה לרפואה לוקח אותנו לסיור בגוף האדם, עורך לנו היכרות עם המחלות הנפוצות ביותר במערב ומסביר על דרכי טיפול אפשריות.