Page 7 - בר שיח | המגזין של אוניברסיטת בר אילן
P. 7

‫בר‪-‬שיח המגזין של אוניברסיטת בר‪-‬אילן ‪7‬‬

        ‫דנ"א בגופנו בנוי מארבעה בסיסים סדורים ‪ .AT G C -‬טעויותחתוך‪-‬הדבק‪ :‬עריכת גנים לתיקון פגמים‬

                                                                                ‫ּבַרצף גורמות למחלות גנטיות קשות‪ .‬מחקר פורץ דרך שנערך‬
                                                                               ‫בפקולטה למדעי החיים בבר‪-‬אילן עוסק ב'עריכה' גנטית‪ :‬תיקון‬

             ‫הטעויות ּבַרצף‪.‬ה‬

                                                                               ‫"אנו מפתחים טכנולוגיה שבה נוכל להחליף גנים פגומים בגנים‬
                                                                               ‫סינתטיים"‪ ,‬מסביר ד"ר אייל הנדל‪ ,‬המוביל את המחקר במעבדה לעריכת גנים‬
                                                                            ‫ולטיפול גנטי‪" ,‬לצורך כך אנו משתמשים בטכניקה המהפכנית של 'חתוך והדבק'‪,‬‬
                                                                               ‫הלקוחה מעולם החיידקים‪ ,‬ונקראת 'קריספר'‪CRISPR - Clustered Regularly ,‬‬

                                                                                ‫‪ .Interspaced Short Palindromic Repeats‬המשימה שלנו היא לבנות עורך‬
                                                                                    ‫דנ"א‪ ,‬אשר יזהה את פיסת הדנ"א המדויקת שבה קיים הפגם‪ ,‬ולהשתמש‬
                                                                                             ‫בקריספר כדי לתקן את הגן הפגום ולהחליפו בגן סינתטי בריא"‪.‬‬

                                                                            ‫ד"ר הנדל מתמקד במחקרו ב"תסמונת ילדי הבועה"‪ ,‬או בשמה המדעי "סקיד"‬
                                                                               ‫(‪" :)SCID - Severe combined immunodeficiency‬מחלה גנטית קשה זו היא‬

                                                                              ‫תוצאה של 'שגיאת כתיב' ברצף הדנ"א‪ .‬זוהי מוטציה השוללת מהילדים החולים‬
                                                                           ‫את היכולת לפתח מערכת חיסונית תקינה‪ .‬תיקונם של עשרה אחוזים מתאי הגזע‬

                                                                             ‫הפגומים והחזרתם אל תוך גוף החולה‪ ,‬יספיקו כדי לרפא את המחלה"‪ .‬צפי זמן‬
                                                                                      ‫הפיתוח לכדי פתרון יישומי ייארך כחמש שנים‪ ,‬להערכתו של ד"ר הנדל‪.‬‬

    ‫חומצה ההיאַלורונית (‪ )HA - Hyaluronic Acid‬המיוצרתננוטכנולוגיה בשירות תעשיית הקוסמטיקה‬

               ‫בגופנו יש כמה תפקידים חשובים‪ .‬אחת מסגולותיה היא‬
             ‫סיכוך ושמירה על גמישות המיפרקים והדֶרמיס‪ .‬דא עקא‪,‬‬

 ‫במהלך תהליך ההזדקנות‪ ,‬המאסה המולקולרית של חומצהל‬
             ‫זו מידלדלת וזוהי אחת הסיבות לקימוט העור (וגם לכאבי‬
             ‫מיפרקים)‪ .‬תעשיית הקוסמטיקה גילתה זה מכבר את השימוש במשאב‬
           ‫האורגני הזה לטובת התכשירים השומרים על רעננות עור הפנים‪ ,‬ואולם‪,‬‬

               ‫התאמת התרכובת לצורך החדרתה לעור‪ ,‬ללא פגיעה במבנה הכימי‬
                         ‫המקורי‪ ,‬היא תהליך יקר וארוך ולעיתים גם חודרני ומכאיב‪.‬‬

              ‫פרופ' דרור פיקסלר‪ ,‬ראש המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים‬
        ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬יחד עם הצוות שלו ובשיתוף עם פרופ' רחל לוברט‪,‬‬

            ‫פיתחו טכניקה חדשנית‪ ,‬מהירה ופשוטה‪ ,‬לסנתוז מולקולות ‪ HA‬שגודלן‬
             ‫פחות מ‪ 100-‬ננומטר‪" .‬בתהליך שפיתחנו נשמר המבנה הכימי המקורי‬
            ‫של החומר ולכן יעילותו לא נפגמה‪ ,‬וחשובה במיוחד העובדה שהחדרת‬
           ‫הננו חלקיקים לעור נעשית באמצעות קרם הנמרח על העור‪ ,‬והיא איננה‬
           ‫פולשנית ואינה כרוכה בכאב"‪ ,‬מסביר פרופ' פיקסלר‪" .‬יתרה מזאת‪ ,‬לננו‬
             ‫חלקיקים אף יש תכונות אנטי בקטריאליות ונוגדות חמצון פעילות יותר‬

                                         ‫בהשוואה לחומר המקורי שלא עבר סנתוז"‪.‬‬
              ‫כדי לבחון את עומק חדירת הננו חלקיקים מתחת לעור‪ ,‬שהוא בעל‬

                  ‫העברה אופטית יחסית נמוכה‪ ,‬נעזרו המפתחים בטכניקה אופטית‬
          ‫מהפכנית‪ ,‬שחקרה ופיתחה הדוקטורנטית ענבר יריב במעבדתו של פרופ'‬
            ‫פיקסלר‪ .‬הטכניקה החדשה בוחנת את האינטראקציה בין האור לרקמות‬

               ‫ומזהה חומרים שונים‪ ,‬ובהם ננו חלקיקים‪ .‬בשולי הדברים מציין פרופ'‬
              ‫פיקסלר‪ ,‬כי לטכניקה האופטית החדשה יש פוטנציאל תעשייתי נרחב‪:‬‬
               ‫"תחשבו‪ ,‬למשל‪ ,‬על קרן אור הנשלחת ממזל"ט ומזהה מרחוק הרכב‬

                                                             ‫חומרים ביבשה או בים"‪.‬‬
         ‫הטכנולוגיה שפיתחו פרופ' פיקסלר ועמיתיו נמצאת עדיין בשלבי פיתוח‪,‬‬

           ‫אך לדעת חוקרים ותעשיינים כאחד היא צפויה לחולל מהפכה בתעשיות‬
                     ‫הרפואיות והפרמצבטיות ובשוק הקוסמטיקה הצומח בהתמדה‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12