Page 16 - בר שיח | המגזין של אוניברסיטת בר אילן
P. 16

‫בר‪-‬שיח המגזין של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪16‬‬

  ‫פן אחר של החניכה לאזרחות הממוגדרת‬                ‫את השירות כפקידה כפגיעה חמורה בדימוי‬        ‫הצבא מאפשר לנשים מרחב התנסויות מגדריות‬
‫כרוך בחוויית ההטרדות המיניות בצבא‪ .‬הנשים‬          ‫שלהן כנשים וכהפרה בוטה של החוזה שלהן‬        ‫רחב יותר ומוקצן בהשוואה לשוק העבודה האזרחי‬

 ‫המרואיינות תיארו מנעד רחב של התנהגויות‬              ‫עם הצבא‪ .‬גם כאשר הן מדברות על פרק‬         ‫משמעותו של החוזה הלא פורמלי בעיצוב‬
‫שגרמו להן להרגיש עלבון‪ ,‬מבוכה או אי נוחות‬         ‫חיים זה אחרי עשור‪ ,‬הן מתארות את השירות‬             ‫האזרחות מסתמן באופן מובהק בניתוח‬
                                                   ‫במונחים של תסכול וייאוש שהביאו לערעור‬
 ‫פיזית ממש‪ ,‬אך לא ידעו להגדירן כהטרדות‬                                                          ‫ריאיונות עם נשים ששירתו כפקידות‪ .‬בניגוד‬
  ‫מיניות ולכן התקשו לפעול כנגדן‪ .‬על פי רוב‬                       ‫המחויבות שלהן ל"צבא העם"‪.‬‬     ‫לדימוי השלילי שיש לתפקיד הפקידה‪ ,‬נשים‬
 ‫אין מדובר בפגיעות ותקיפות מיניות חמורות‪,‬‬
                                                        ‫לקבוצות שונות יש חוזים אחרים מול‬             ‫ממעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬מיישובים‬
      ‫אלא בעיקר בהטרדה יומיומית‪ ,‬בנאלית‪,‬‬           ‫הצבא‪ .‬נשים דתיות‪ ,‬למשל‪ ,‬מתגייסות היום‬            ‫בפריפריה וממשפחות מסורתיות‪ ,‬תיארו‬
 ‫המציגה את האשה שוב ושוב כאובייקט מיני‪.‬‬             ‫במספרים גדלים והולכים‪ ,‬בניגוד להוראות‬           ‫את השירות בתפקיד זה כחוויה מעשירה‬
                                                 ‫של מורים ורבנים (אבל בדרך כלל עם תמיכה‬       ‫ומעצימה‪ .‬עבורן‪ ,‬השירות הצבאי היה הזדמנות‬
   ‫הטרדות כאלה ‪ -‬למשל ציורים על חולצות‬                                                              ‫לעזוב את הבית בחסות המדינה ולהשיג‬
      ‫סוף מסלול‪ ,‬או השירים הגסים שחיילים‬              ‫של המשפחה)‪ .‬החוזה המיוחד שלהן הוא‬           ‫תחושה של מכובדות המחברת בין הזהות‬
                                                   ‫להראות שנשים יכולות לתרום למדינה כמו‬        ‫האישית לזהות הלאומית‪ .‬הצבא אם כן מילא‬
    ‫שרים על כל חיילת שעוברת ליד הפלוגה‬                                                           ‫את חלקו בחוזה איתן‪ :‬כדי לממש את חוזה‬
   ‫‪ -‬כה שכיחות ונפוצות‪ ,‬עד כי אפשר לומר‬                ‫גברים‪ ,‬אולם מבלי להתפשר על דתיותן‪.‬‬          ‫המכובדות די בגיוס לצבא וסיום השירות‬
                                                    ‫לכן זהו חוזה שהמתח הפנימי קיים בו כבר‬        ‫בהצלחה‪ .‬הגדרת התפקיד ואופיו ‪ -‬חשובים‬
       ‫שהצבא משמר 'תרבות מטרידה'‪ .‬נראה‬             ‫מלכתחילה‪ ,‬והוא מעצב את השירות הצבאי‬          ‫פחות‪ .‬תחושת המכובדות שהן רכשו בשירות‬
  ‫שככל שמופעלים יותר מנגנונים פורמאליים‬                                                              ‫עיצבה את אזרחותן גם לאחר השחרור‬
‫המבקשים לחנך‪ ,‬לפקח ולהעניש על אלימות‬                   ‫שלהן כחוויה רוויית קונפליקטים‪ :‬כנשים‬         ‫והשירות נתפס כאירוע‪-‬מפתח בתחושת‬
                                                     ‫דתיות בעולם חילוני‪ ,‬נשים צנועות בעולם‬        ‫השייכות למדינה‪ .‬לעומתן‪ ,‬נשים מהמעמד‬
       ‫כלפי נשים‪ ,‬כך גם מתפתחים תהליכים‬             ‫מתירני‪ ,‬נשים המאיינות את המיניות בעולם‬         ‫הבינוני המתגייסות לצבא עם תחושה של‬
     ‫עוקפים‪ ,‬הדוחקים את ההטרדה ל'שטחים‬           ‫של צעירים‪ ,‬ונשים בעולם גברי‪ .‬עבורן השירות‬       ‫זכאות למימוש עצמי ולשוויון מגדרי‪ ,‬תפסו‬
‫אפורים' הקשים להגדרה‪ .‬העמימות הפרשנית‬                 ‫הצבאי הוא חוויה שבה דת ומגדר שזורים‬
    ‫מייצרת קושי גדול מאוד להתמודד באופן‬            ‫זה בזה‪ ,‬מעצבים זה את זה‪ ,‬והחיבור הייחודי‬
     ‫ישיר עם הטרדות ובוודאי להתלונן עליהן‪.‬‬
                                                         ‫ביניהם מפריד בין החיילת הדתית לבין‬
    ‫לעומת ריבוי תיאורי ההטרדות המיניות‪,‬‬                                       ‫סביבתה הצבאית‪.‬‬
       ‫המרואיינות התקשו לדבר על האלימות‬
         ‫שהצבא מפעיל מעצם תפקידו כסוכן‬             ‫הנשים תיארו מנעד רחב‬
     ‫אלימות של המדינה‪ ,‬וזאת גם אם שירתו‬          ‫של התנהגויות שגרמו להן‬

 ‫בזמן מלחמה (מלחמת לבנון) וגם אם שירתו‬               ‫להרגיש עלבון‪ ,‬מבוכה‬
     ‫בשטחים‪ .‬לשתיקה שלהן יש ממד מגדרי‪,‬‬             ‫או אי נוחות פיזית ממש‪,‬‬

‫והיא משקפת את מעמדן השולי מול הגברים‪.‬‬                  ‫אך לא ידעו להגדירן‬
      ‫כנשים‪ ,‬הן לומדות שאין להן לגיטימציה‬             ‫כהטרדות מיניות ולכן‬
                                                       ‫התקשו לפעול כנגדן‬
‫חברתית לדבר על אלימות‪ ,‬ו ּודאי שלא באופן‬
                                       ‫ביקורתי‪.‬‬    ‫הזדמנות לחצות גבולות מגדריים‬

   ‫לסיכום‪ ,‬המפגש של הנשים עם המדינה‬                 ‫למרות שהארגון הצבאי הוא היפר‪-‬גברי‪,‬‬
   ‫בשלב פורמטיבי‪ ,‬ותוך כדי קונפליקט אלים‬         ‫הוא מאפשר לנשים מרחב התנסויות מגדריות‬

     ‫פעיל‪ ,‬מהווה מעין טקס חניכה לאזרחות‬              ‫רחב יותר ומוקצן בהשוואה לשוק העבודה‬
    ‫ממוגדרת‪ ,‬שבו הנשים לומדות את מקומן‬             ‫האזרחי‪ .‬השירות הצבאי דוחק חלק מהנשים‬

        ‫כנשים מול המדינה; הן לומדות להיות‬            ‫לתפקידים נשיים מסורתיים מובהקים; אך‬
        ‫צייתניות ובו בזמן לפעול מול המדינה‬       ‫לעומתן יש נשים המקבלות הזדמנויות לחצות‬
 ‫ולמקסם את ההון שהן קיבלו בצבא‪ ,‬הן חוות‬
  ‫בעוצמה את המיקום השולי בצבא ובו בזמן‬              ‫גבולות מגדריים‪ ,‬למשל כמדריכות חי"ר או‬
  ‫חלקן נהנות מהזדמנויות רחבות ומהתנסויות‬              ‫לוחמות‪ .‬לצד ההעצמה האישית שכרוכה‬
    ‫חוצות מגדר שמעצימות אותן‪ .‬הן נחשפות‬
  ‫לאלימותה של המדינה ובו בזמן מחוברתות‬            ‫בדרך כלל בתפקידים אלה‪ ,‬הנשים מפתחות‬
                                                       ‫מודעות מגדרית‪ ,‬מתוך ההבנה שחלוקת‬
           ‫להכחיש אלימות זו ולהתנהל מולה‪.‬‬
    ‫תפישה זאת של השירות הצבאי של נשים‬               ‫העבודה המסורתית בין נשים וגברים בצבא‬
                                                   ‫אינה 'טבעית' ונשים יכולות למלא בהצלחה‬
     ‫מאתגרת את התפישות המסורתיות יותר‬             ‫תפקידים שנתפסו כ'גבריים'‪ .‬ואולם‪ ,‬גם אלה‬
       ‫בתחום‪ ,‬שהציגו את הצבא כארגון גברי‬         ‫שקיבלו הזדמנות להיות בעמדות סמכות וכוח‬
       ‫המתבסס על השפלת נשים‪ ,‬או כארגון‬
                                                      ‫בצבא‪ ,‬היו מודעות לכך שחציית הגבולות‬
‫המעצים נשים בהעניקו להן את 'תו האזרחית‬                 ‫המגדריים הייתה זמנית ומותנית באישור‬
   ‫המלאה'‪ .‬הניתוח הנוכחי מאפשר לבחון את‬               ‫הגברים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עם השחרור החיילות‬
    ‫המשמעות של שירות צבאי של נשים תוך‬                ‫מגלות שמופעל עליהן לחץ חברתי לחזור‬
   ‫התייחסות בו זמנית ל'עוקצה ולדובשה' של‬         ‫לדפוסים של 'נשיות ראויה'‪ ,‬והחזרה לאזרחות‬
                                       ‫המדינה‪.‬‬    ‫כרוכה גם באובדן הסטטוס והכוח שהן קיבלו‬

         ‫מתוך הספר ‪Women Soldiers and‬‬                     ‫מהשליטה בידע צבאי הנחשב כגברי‪.‬‬
           ‫‪Citizenship in Israel: Gendered‬‬

     ‫‪ ,Encounters with the State‬של פרופ'‬
      ‫אורנה ששון לוי‪ ,‬מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

   ‫ופרופ' עדנה לומסקי‪-‬פדר מהאוניברסיטה‬
                                       ‫העברית‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21