עליית הנצרות הקתולית

ב-27 בפברואר 380, פרסם הקיסר הרומי תיאודוסיוס את האדיקט (צו) של תסלוניקה, שהגדיר לראשונה את מאפייני האורתודוכסיה הנוצרית באימפריה. ד"ר יניב פוקס מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן כותב על האירוע המכונן בתולדות הנצרות, שהשפעותיו מהדהדות עד היום.

כידוע, הנצרות החלה את דרכה בארץ ישראל ככת יהודית שולית, אך בשלהי המאה הראשונה קהילות נוצריות כבר היו פזורות בערי הים התיכון ולאורך נתיבי המסחר הראשיים. להצלחה התלווה גם יחס חשדני ולפרקים עוין של השלטונות. הנצרות הוגדרה כפולחן אסור ומאמיניה נרדפו ולעתים אף הוצאו להורג על אמונתם.

לדת החדשה והנרדפת לא הייתה היררכיה מובנית וחילוקי דעות התגלעו בין הקהילות השונות. בלב המחלוקת עמדה סוגיית מהותו של ישו, או "הבן" - האם הוא אלוהי, אנושי, או שניהם גם יחד? אנושיותו של הבן חשובה משום שבלעדיה אין משמעות אמיתית לסבלו על הצלב ולכך שהקריב את חייו כדי להושיע את האנושות מחטאיה. אך גם לאלוהותו יש תפקיד מרכזי, מכיוון שבלעדיה לא היה יכול לשאת את חטאיה של האנושות כולה. הוויכוח סביב אופיו של הבן הטריד הוגי דעות נוצרים זמן רב, ונותר למעשה ללא פתרון.

אירוע מכריע בחשיבותו התרחש בשנת 312. קונסטנטינוס, אחד הטוענים לקיסרות, אימץ את הנצרות כדתו, ושנה אחר כך פרסם את האדיקט של מילנו, שהפך את הנצרות לדת מותרת לפולחן, אם כי עדיין לא לדתה הרשמית של רומא. בשנת 325, התכנסה בעיר ניקאה שבאסיה הקטנה ועידת כנסייה בחסות קונסטנטינוס, שדנה בין היתר בסוגיית מהותו של הבן. ועידת ניקאה פירסמה את הקרדו, "האני מאמין", שלפיו הבן שווה באלוהותו לאב. הגישה שהדגישה את אופיו האנושי והנברא של הבן, הידועה גם כאריאניזם (על שם מייסדה הכומר אריוס מאלכסנדריה), הוכרזה כמינוּת או כפרשנות שגויה של האמונה הנוצרית, ומנהיגיה הודחו מתפקידיהם. אחרי מותו של קונסטנטינוס ב-337, שבו האריאנים למוקדי הכוח והחצר הקיסרית צדדה בעמדתם עד לעלייתו לשלטון של הקיסר תיאודוסיוס ב-378. כתומך בעמדתה של ועידת ניקאה, קרא תיאודוסיוס לענישתם של אריאנים וחברי זרמים נוצריים אחרים ולדיכויים. הנצרות של ניקאה גברה אפוא על המתחרים והפכה לדתה הרשמית של האימפריה הרומית.

את הנצרות בגרסה זו, אותה אנו מכירים כיום כ"קתולית", ירשו לימים הממלכות שקמו על חורבותיה של האימפריה הרומית, כשזו חדלה מלהתקיים במערב במאה החמישית. אירופה היתה לקתולית, ולמעשה עד לרפורמציה ולמלחמות הדת שפרצו בעקבותיה במאה ה-,16 לא קמה לזרם נוצרי זה תחרות אמיתית. גם כיום זהו הזרם הנוצרי המוביל, אשר מונה כ-1.3 מיליארד מאמינים ברחבי העולם.
 

לתוכניות הלימוד המחלקה להיסטוריה היכנסו