"הבנתי שהטראומה צריכה לעבור דרכי"

ד"ר ניר סופר-דודק, פסיכולוג קליני בהכשרתו, הוא בוגר המסלול לפרשנות ופסיכואנליזה בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות (בהנחיית ד"ר דורית למברגר). בחודשים האחרונים הוא מטפל בצעירים ובצעירות ששרדו את הטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. הסיפור האישי שכתב על הנושא, זכה ב-2024 בתחרות היוקרתית לסיפור קצר של עיתון הארץ.

"בעשורים האחרונים הפסיכולוגיה התקרבה לענפי המדעים וויתרה על השורשים שלה, שנעוצים בפילוסופיה, באמנות ובעולמות הדת" הוא אומר,"אבל מי שביקשו לחקור את הנפש האנושית מזווית רחבה התקשו ועדיין מתקשים למצוא את מקומם במחלקות לפסיכולוגיה. המסלול לפרשנות ופסיכואנליזה, שייסד פרופ' ענר גוברין, ניסה לענות על החסר הזה, ולאפשר למטפלים לפתוח דלתות ישנות-חדשות להבנת הנפש האנושית".

ד"ר סופר-דודק אומר כי ייחודה של התוכנית הוא בגיוון שלה. "הדוקטורט שלי, לדוגמא, חקר את ההפרעה הטורדנית-כפייתית באמצעות הפילוסופיה הבלשנית של ויטגנשטיין, טקסטים מיסטיים מימי הביניים, האקזיסטנציאליזם של קירקגור והגותם של פסיכואנליטיקאים כמו ביון ופרויד. זו הייתה הזדמנות נדירה להבין מה מגדיר בחירה וספק, איך נוצרת משמעות בשפה ומחוצה לה ומה תפקיד האמנות בריפוי נפשי".

לדבריו התובנות הטיפוליות שרכש במהלך לימודיו שימשו עבורו כמפת דרכים כשהתחילו להגיע שיחות החירום ב-7.10. "שורדי מסיבות, מפוני העוטף, משפחות של נעדרים – לכולם היה משהו לומר. כולם היו צריכים מישהו שיקשיב ויעשה עם זה משהו, גם אם לא היה ברור להם ולי מה בדיוק. המחקר שלי אודות וילפרד ביון, פסיכואנליטיקאי בריטי שחי באמצע המאה העשרים, עזר לי להבין כי בתהליך הריפוי עליי לקחת לתוכי את האנרגיה הטראומטית, להתמיר אותה ולהשיב אותה למטופלים ולמטופלות בצורה אחרת. בדיוק כפי שהורים מעכלים את המציאות יום-יום עבור ילדיהם. השינוי החל כשהבנתי שהטראומה איננה חיצונית לי. היא איננה דבר שאני מטפל בו כפי שרופא מטפל בחולה. הטראומה צריכה לעבור דרכי. להיות חלק ממני. אם אני רוצה לעזור במשהו למישהו, עליי להזדעזע עד עמקי נשמתי".

טריגר (Liquid Sky), הסיפור הקצר שכתב סופר-דודק, היה אחד מהניסיונות שלו לעבד את הטראומה המשנית שלו. "רציתי לתת לכתיבה להיות עבורי מה שאני מקווה שהייתי בשביל אחרים. הסיפור הזה הוא חוליה נוספת בתנועת הריפוי הצנטריפוגלית של הטראומה ממרכז המאסה בחניון רעים, הלאה אליי כמטפל, ולבסוף אל החלל הסמלי". (זהירות: מדובר בסיפור לא פשוט לקריאה).

היום, מתקיים ד"ר סופר-דודק בשני העולמות – הטיפול והכתיבה. בנוסף לעבודתו בקליניקה הפרטית שלו ולעבודתו עם שורדי ושורדות נובה במסגרת עמותת "לב בטוח", הוא כותב ספרים ומחזות, ומשמש כחבר בצוות הטיפולי של פרויקט "נובה פלטפורמא" בתיאטרון הקאמרי. "פרופ' אבי שגיא, מייסד התוכנית לפרשנות ותרבות, אמר לנו פעם כי אם אנחנו רוצים להכיר אנשים, עדיף שנפנה אל הספרות ולא אל הפסיכולוגיה. הוא אמר זאת בפני קהל של פסיכולוגים, אבל זו לא הייתה פרובוקציה. זה היה הניסיון שלו להנחיל לנו את המסר ההומניסטי של התוכנית כולה. האדם הוא יצור רחב. איננו מבינים אותו. לעולם לא נבין. תמיד נוכל לתאר רק את קצה גלימתה של הדרמה האנושית הגדולה. ולדעת כי מה שנמצא מעבר לכך – אין הכרתנו יכולה להשיג, ולכן עלינו לנהוג בו בחרדת קודש".

לתוכנית הלימוד בפרשנות ותרבות